BrainPOP
לא עצים ולא יער

ט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת לברר את מקורם של פתגמים וניבים הקשורים לעצים.
כי האדם עץ השדה. בשיר המפורסם של נתן זך, שהלחין שלום חנוך, משווה המשורר בין העץ לאדם. בספר דברים נכתב הביטוי המקורי בהקשר של איסור השחתת עצים: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" (דברים כ', י"ט). יש פרשנים הטוענים כי פירוש הפסוק הוא הפוך, כלומר אין לנהוג באדם ובעץ במידה שווה.
התפוח לא נופל רחוק מהעץ. מקורו של הפתגם העוסק בדמיון שבין ילד להוריו הוא בגרמנית. אבל גם בעברית יש לנו ביטוי דומה: "כעץ כן פריו". זה ניב עברי מודרני יחסית, והוא מופיע בכתביהם של ביאליק וי"ל פרץ.
נתלה באילן גדול. פירושו של הביטוי הוא הסתמך על מומחה. מתברר שהמקור למטאפורה רחוק מהפירוש המוכר. במסכת פסחים נאמר: "חֲמִשָּׁה דְּבָרִים צִוָּה ר' עֲקִיבָא אֶת ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי כְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. אָמַר לוֹ: אִם בִּקַּשְׁתָּ לֵיחָנֵק, הִתָּלֵה בְּאִילָן גָּדוֹל". כלומר, אם רצונך להתאבד בתלייה, בחר לך עץ גדול ויציב, שלא יתמוטט. אולם, כבר בימי הביניים הפך הצירוף לניב במשמעות המוכרת לנו. לא עצים ולא יער
מרוב עצים לא רואים את היער. פתגם עממי שמקורו אינו ידוע. הפתגם מופיע בקובץ ניבים באנגלית מהמאה ה-16, ופירושו: מרוב עיסוק בפרטים, לא רואים את התמונה הכוללת.
לא דובים ולא יער. ביטוי שפירושו לא היה ולא נברא. במסכת סוטה בתלמוד דנים רב ושמואל בפרשת אלישע והנערים, המתוארת במלכים ב'. לפי המסופר, הנביא אלישע עלה מיריחו לכיוון בית אל, ואז יצאו מן העיר ילדים, לעגו לו, ואמרו לו: "עלה קרח, עלה קרח". אלישע כעס עליהם וקילל אותם, ואז יצאו מהיער שני דובים והרגו 42 ילדים. חז"ל דחו את הסיפור, ולדבריהם, הן היער והן הדובים לא היו קיימים.
לרדת מהעץ. ביטוי שפירושו לחזור מעיקרון שמחזיקים בו בעקשנות. בהקשר זה קיים גם הביטוי לטפס על עץ גבוה, שמשמעותו להתעקש על עמדה לא מקובלת. שני הביטויים הם חדשים יחסית, וייתכן שהם קשורים לניב האנגלי "לרדת מסוס גבוה", שפירושו להפסיק להתנהג ביהירות.
דבר אל העצים ואל האבנים. פירוש הביטוי הוא דיבר למי שסירב לשמוע או לא יכול להבינו. מקור הביטוי הוא שילוב בין פסוק תנ"כי: "וַיְדַּבֵּר עַל הָעֵצִים, מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יוֹצֵא בַּקִּיר (מְלָכִים א' ה') לפסוק "שָׁפַךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים", המופיע במדרש איכה רבה. משמעות העצים והאבנים כאן היא דברים לא חשובים.
ברייפופ - דף הבית
ברייפופ - לכל הגיליונות
ברייפופ - שלח לחבר
ברייפופ - הדפס